1. קפוצ'ון שחור+גרביים שחורות ארוכות מאדידס- טוב מאד. חורף זו תופעת הלוואי של מדינות מוצלחות שבהן מתקיימים תנאים כמו "כלכלה יציבה" "אנשים שמתלבשים יפה" ו"ההורים שלי בטיול מצטלמים עם מזרקות כאילו הן היו במה שקורה באילת VIP". נהוג לחשוב שישראל הוקמה על ערכי סנדלי שורש כמו ציונות וסוציאליזם כשלמעשה מדובר במדינה שהוקמה אך ורק על רגשי נחיתות. לישראל יש כל כך הרבה רגשי נחיתות שאם כולם יהיו בשקט לחמש דקות אפשר יהיה לשמוע אותה מסתובבת בחדר שלה במעגלים ואומרת לעצמה "את בסדר גמור. את, תקשיבי לי, בסדר גמור! את מדינה יפה, סקסית, יש לך המון ידידות מקובלות, ארצות הברית, גרמניה, מה נראה לך שהן מסתובבות עם כל אחת? לא חמודה! תראי מה הספקת ב67 שנים! המצאת את הטפטפות, את תכנת האייסיקיו! סליחה, מה סוריה הספיקה לעשות ב69 שנים??? הכי קרוב שהיא הגיעה לאייסיקיו זה פדופיל שצלצל לילדה באינטרקום ואמר 'היי אני מאיה בת 8 אוהבת להסתובב עם חברות וכמובן מוסיקה רוצה להיות חברות?'". אבל לצערנו רגשי נחיתות הם כמו חיקוי של מנה חמה: הם יאכלו אותך מבפנים הרבה לפני שתגמרי אותם. בגלל זה החלום הכי גדול של ישראל הוא לעמוד כשווה בין שוות בגוש מדינות הששטוס והטיולי בת מצווה, יפן וארצות הברית וגרמניה. מדינות שקרו בהן דברים כל כך נוראיים שכל מי שנולד בהן מפחד מעצמו עד כדי כך ששני התחביבים היחידים שם זה למחזר ולהתאבד.

האמת העצובה היא שישראל והמדינות האלה לא קשורות בכלום. הן יוצאות בלעדיה וישראל רואה את זה רק כשהן מעלות תמונה לפייס. ואז היא חושבת "אה שכחו לקרוא לי לא נורא אני אפתיע" והיא מתלבשת בבגדים מחמיאים ויוצאת לשם, וכשהיא מגיעה המדינות האלה כזה "היי מה את עושה פה עם מי באת", וישראל קצת נבוכה שהן לא מזמינות אותה לשבת אז היא אומרת "אהה סתם הברמן ידיד שלי", ואמריקה כזה "מה באמת את מכירה את האום?". וישראל ישר עונה "בטח כל החיים אני באום הנה קבלי איך אני לא משלמת על צ'ייסר", ואז ישראל באה לברמן ואומרת לו "היי ממי תעשה לי צ'ייסר פיג'לינג, מה שנקרא פיג'" והאום כזה "למה את קוראת לי ממי? ולמה את קורצת יש לך שבץ? זה שלושים ושש" וישראל אומרת "מה אבל ממי אני פה כל הזמן ממי" והאום כזה "תקשיבי אמרתי לך שלום פעם אחת וגם זה מרחמים, זה לא אומר שאת לא משלמת פה יותר". וישראל מתפדחת וכבר באה להוציא כסף אבל אז אמריקה וגרמניה הולכות לשירותים ורואות את זה והן עושות לאום פרצוף של "תגיד אין לך רחמנות? אתה לא רואה שיש פה מדינה עם פיגור? היא לובשת חזיה עם כתפיות שקופות. מה אתה עוד צריך שהיא תשים לך מחזיק מפתחות על השולחן בקניון בשביל לקלוט שהיא מוגבלת? אל תתווכח חארם". ואז האום מוותר לישראל והיא שותה את הצ'ייסר ואז עושה כאילו יש לה טלפון והולכת הביתה.

ובבית ישראל אומרת לעצמה "טוב, היה לך ערב מוצלח. אפשר להגיד שהכתפיות השקופות כיכבו, לאף אחד לא היה מושג. אבל עדיין משהו היה חסר, זה עדיין לא שם". והיא חושבת וחושבת ובסוף היא מבינה שהדבר שהיא צריכה זה חורף. קיץ זה לא רציני עם כל ההומואים שמסתובבים ברחוב שזופים כמו ערוץ ויוה וכל הבנות ששוכבות ערומות על גגות בדירות שהן גרו בהן פעם ועדיין זוכרות תקוד לגג וכל הקבוצות ווטסאפ שקוראים להן "משחות להרפס בין חברות לפני שהולכות לניו פארם". וישראל מחליטה להביא חורף שכולם יכנסו לבתים שלהם ולא ירעישו והיא תוכל להסתובב עם המדינות המשעממות שלה ולהגיד להן "בנות ממצב? התחלתי לקחת ציפרלקס, אחד הכדורים לא ככה?". אז היא מזמינה חורף מאלי אקספרס ואיך שהוא מגיע היא לובשת אותו ומחכה שיתקשרו אליה. ובנתיים לכולם קר, כל ההומואים בקניונים עובדים בקסטרו מוכרים מעילים, כל הבנות בבית לומדות כלכלה ומנהל עסקים, הכי קרוב שלמישהו יש להרפס זה יובש בשפתיים.

כידוע אני הכלאה בין בת להומו להרפס ולכן אני נפגעת מהחורף הכי הרבה. מצד אחד קר לי כל הזמן ומצד שני אני לא יכולה ללבוש בגדים בגדים ארוכים: בג'ינס אני נראת כמו מורה מחליפה מדליקה, בחולצה ארוכה אני נראת כמו הניינטיז, בסריג אני נראת כמו נעדרת. ואני אומרת לישראל "תקשיבי פשוט תהיי מי שאת, מי שלא אוהב אותך ככה לא יאהב אותך בכל אופן. מה את צריכה להסתובב עם המדינות המסריחות האלה תראי איזה כיף לנו ביחד " וישראל אומרת "די אני רוצה להתקדם, לגדול, את בכלל רק קול בראש שלי זה תופעת לוואי של ציפרלקס". ואני אומרת לה "זה הציפרלקס שלך? זה ויטמינצ'יק". וישראל אומרת לי "בסדר זה נחשב" ומפסיקה לענות. אז דפקתי סווטשרט אדידס ב350 שח וגרביים אדידס בלא יודעת כמה כי אם ללבוש ארוך לפחות להראות רוסי

זהו חמודות אל תשלמו על כלום