1. מגנט של הסעודה האחרונה- מעולה. אם היה לי שישי הפוך עם ביבי הדבר הראשון שהייתי עושה זה לקחת שקית של הסופר פארם לשים בתוכה את ירושלים עם קצת קישוטים להביא לפלסטינים ולהגיד להם "קחו מתנה ממני לחג סליחה על הכל תהנו ביי מואה". ביבי מצידו היה מנצל את השישי הפוך איתי כדי לעשות יום כיף בתל אביב: הוא היה עושה עגיל בפופיק ומצטלם ברוטשילד ליד הפסל של הסוס ושותה שייק וניל מקופיקס ונותן את המספר שלו למישהו עם זקן בשם "רונן" שאמר שהוא ישמח להכיר. אני שונאת את ירושלים כי היא מתחפשת לעיר אמיתית עם "הרכבת הקלה" ועם "חיי הלילה" (שלושה ברים, באחד מהם ניתן לרכוש "חדש!!אדממה-פולי סויה") ועם "הצעירים האופנתיים" (בנים רזים עם צעיפים שלדעתי העיריה משלמת להם בשביל שיעשו סיבובים בעיר במשמרות ואז מחזירה באוטובוס הביתה). בפועל ירושלים היא המקום שבו אווירה של אינתיפאדה פוגשת את הסדרה ארתור. מצד אחד יש הרגשה שכולם שונאים אותך והולכים לדקור אותך ממגוון סיבות (אינתיפאדה) אבל מצד שני כולם מכירים את כולם ויש להם כינויים מפגרים כמו "אלונה גבות" ו"גידי פיגוע" (ארתור). אם זה לא מספיק אז השבוע הייתי בממילא, קניון שהוא סימס גדול של יהודים אמריקאים עשירים. לכבוד החג והתיירים כל החנויות שם מילאו את הדוכנים שלהן במרצ'נדייס של ציונות כמו גיישות שצובטות לעצמן תלחיים לסומק. זה היה כל כך מעצבן שהתחלתי לגנוב עוד ועוד מגנטים ציוניים שלא ישאר להם כלום. אחרי שניה הבנתי שלא בכבוד שלי לעשות על הדברים האלה קולולושה אפילו וגנבתי מגנט יפה אחד של הסעודה האחרונה שעכשיו נמצא על הדלת של הבית שלי ומחזיק מפית
2. חולצות שחורות וגרביים ארוכים מדלתא- מדהים. ככל שעובר יותר זמן האישיות שלי הולכת וקורסת לתוך התחביבים שהיו לי בכיתה ו': להתלבש כאילו התחפשתי בפורים לכדורגלן זונה, לשתות מלא קולה ולהסתכל על השיזוף של עצמי במראה עם דלת נעולה. דלתא היא כמו המערה של אלאדין לכל התחביבים האלה. יש שם הכל. חולצות שחורות מנדפות זיעה. גרביים של נייק וגרביים שכתובים עליהם מספרים ב"פונט ספורטיבי". חזיות מושלמות שאין עליהן טיפת ריפוד או תחרה כי בשביל תחרה אני צריכה לשבת על ערימת חציר ואין לי כח. גנבתי כל כך הרבה מהמוצרים האלה שאני מתלבשת כל יום אותו דבר והכביסה שלי כל כך שחורה שהיא נראת כמו רונית אלקבץ בלילה כשהיא הופכת לעץ ונרדמת
3. תחתונים- מעולה. ידידה קרובה אמרה שאין לה תחתונים אז הלכתי לפוראבר 21 והבאתי לה כמו שחתולים מביאים יונים שהם הרגו לדלת של הבית שלהם. כל התחתונים שם שחורים בעיצוב דרמטי רצח שנראה כאילו קוראים לו "אלמנה שחורה" או "פנטום האופרה" או "סוד אפל במשפחה"
4. יומן שנתי- מדהים. שנים הייתי נגד יומנים וארגוניות כי הם הזכירו לי בנות שלמדו איתי בחטיבה שכל שנה היו קונות ארגונית ומתייחסות אליה כאילו זה הכוס שלהן: כותבות בה ימי הולדת בעטים דקים ומדביקות מדבקות שמן ושמות בושם בין הדפים שלהן. בכיתה ח באתי לאחת מהן ואמרתי "למה את משקיעה ככ ביומן שלך מה את אנה פרנק" ומאז נהייתי האויבת של החבורה הזאת שמאד כיבדה את זכר השואה. כולן כמובן היו מהפריפריה של גלגל המזלות, לילך למשל שנולדה במזל "תלתלים עם נטורל פורמולה", או מעיין שהיתה מזל "אני לא עושה גבות אמא שלי אמרה שיש לי צורה יפה". באותו זמן לי בגבות היו שתי שערות (צורת משולש) והיומן שלי היה בית שחי שחור שמדי פעם היה כתוב בו בעט "יומולדת לשלי-שלי את מס 1". לא חשבתי שיש לי סיבה לקנות יומן עד שמלא דברים שקבעתי עלו על מלא דברים אחרים וגנבתי יומן שמאז מציל את חיי. לדעתי עוד חודש יגמר לי הפאסון באופן סופי ואני ימלא את העמוד בהתחלה שצריך להכניס אליו שם וכתובת וטלפון ותחביבים
5. כבל AUX- מעולה. אני רוצה שיהיה לי מתקן עניבות וכל יום אני יבחר כבל AUX אחר לשמוע בו באוטו שירים מיוטיוב ואת הפרסומות לתחתוניות שלפניהן