בלוג | ביקורת צרכנות על דברים שדפקתי

1. שמן לשיער של גליס- טוב מאד. שמתי בתיק ומאז אני מחכה להכנס למעליות כדי שיוכל לשים מול המראה. לצערי גיליתי שכרגע אין לי מעליות בחיים בכלל וזאת למרות שגדלתי במערב ראשון ויום אחד יהיה פסל שלי שורפת כיסא עם דאודורנט ומצת בכניסה לשכונה שלי
2. חצי ליטר קולה- מדהים כרגיל
3. תחתונים- מושלם. הדבר הכי פמיניסטי שאפשר לעשות זה לגנוב תחתונים ממאה אחוז כותנה. גנבתי יום שני אחרי שהתעוררתי ברמת גן בג'ינס וחזיה במצב נפשי "פרש" ובמצב פיזי "תיון משומש". הלכתי לקו האהוב עליי קו 1 והרגשתי את מליארד הבתולים הרמת גנים מתעוררים. בגלל שיש לי בלב איזה עשר אחוז שהם שגרירות לבתולין רציתי לצחצח שיניים גם אבל לא היה איפה אז נכנסתי לסופר פארם לקחתי תחתונים ויצאתי מהדלת של הפריקה וטעינה. אחר כך הלכתי לפיצה האט שליד ובקשתי מפתח לשירותים, החלפתי בעמידה בלי לגעת בשום דבר וזרקתי את התחתונים הישנים לפח על מאה תחתוניות גוססות (הצעת הגשה)
4. טונה סטרקיסט- לקחתי בשביל אלה והיא עוד לא אכלה, עדכונים בהמשך
5. צבע לשיער- עוד לא השתמשתי אבל אוהבת מפעמים קודמות. בגלל שאין בו אמוניה דוהה מהר יחסית בשלבים האלה: חודש ראשון "שחור אמהות חורגות", חודש שני עד שלישי "שחור מורה מחליפה", חודש רביעי והלאה "חום כהה יפה מוזמנת להשתתף באח הגדול ולהיות מודחת שביעית"
6. גרביים לבנים מכותנה רכה במיוחד- מושלם. חושבת עליהם עוד כל מני דברים בשמות של הרצאות טד כמו "השלמות שבפשטות"
שבוע טוב מתוקות ????
הדעה היא שצריך להחרים לא רק את גולדסטאר אלא את כל הבירות ולנצח. יש להן טעם של נוד והן בצבע חום שזה הצבע של כל מה שעצוב בעולם (חטיף קורני, פוקהונטס, """הסבנטיז"""). נהוג לחשוב שיש כל מני סוגים וטעמים של בירות כשבפועל אין בניהן שום הבדל: בירה כהה שתו אנסים ממדינות שפעם בשנה הולכות לארוויזיון ואז הוא נגמר ומחזירים את כל הבנות למרתפים של השכנים שלהן, בירה בהירה שתו אנסים ממדינות שיש בהן פריימארק
נשאלת השאלה למה למרות כל זה שותים בירה. אני יסביר. ידוע שכדי למכור משהו לבנים כל מה שצריך לעשות זה לביים פרסומת שבה רואים מישהו שהוא יותר "גבר" מהם מחזיק את המוצר. למה זה מוכר? כי בנים רואים את זה והמחשבה הראשונה שלהם היא "וואי הייתי מוצץ לו תזין עד שיתייבש לי הפה והוא יקנה לי מים אפרסק ביילו אחר כך איזה ערב יפהפה". אחר כך הם חושבים "אוי אני הומו" ואז נבהלים ומתמקחים: "אני לא הומו פרצו לי למסנג'ר. מה זה 'הומו' בכלל זה סלנג שלהם בקהילה לא? קיצור של הומוסכסואל? חח הבנתי איזה אנשים צבעוניים". מכאן הם חיים חיי שקר: מצד אחד רוצים לעוף על הטיול שלהם ולהיות הומואים ומצד שני מתביישים. זה השלב הכי עצוב כי כל היום הם עושים דברים של בנים סטרייטים כמו לדבר על החומוס הכי טוב בארץ וכאלה אבל בלב שותים שנדי על יאכטה עם ההוא מהפרסומת. לצערם הכי קרוב שהם יגיעו לשם זה לקנות עוד ועוד ממה שהוא מפרסם וזה אכן מה שהם עושים
זאת האמת על עולם הפרסום אפשר למכור לבנים הכל ככה למשל את הסדרה """בלש אמיתי""" (משעמם, גרוע, שם של ספר של גלילה רון פדר) ולהתגייס לצבא (לא מוסרי, עינוי, סיוט, משחית את הגוף והנפש) וללמוד לנגן על גיטרה (קשה, בא עם חבילות הרחבה מסריחות כמו לגדל שיער).
עכשיו עד כאן הבנו מה הוביל לזה שבנים שותים בירה אבל השאלה האמתית היא למה בנות שותות את המי נרגילה המסריחים האלה. למה???????? חשבתי והגעתי לשתי סיבות: א. כדי "להשתכר" ב. כדי להחזיק משהו ביד. כמובן לא כתבתי את הפוסט הזה כדי להפקיר ויש גם פתרונות:
א. מי ששותה בירה כדי להשתכר ממליצה לה לשתות וודקה. נימוקים: 1. אחרי שתי לגימות אין לזה טעם 2. אפשר לערבב עם מיצי פירות ולכן בריא ומסייע לדרכי השתן 3. יש מותגים כל כך מסריחים של וודקה שבחיים לא יהיה להם כסף להפיק פרסומת מיזוגנית אפילו לא ליוטיוב אפילו לא לפליקס.
ב. מי ששותה בירה כדי להחזיק משהו ביד. נהוג לחשוב שאנשים שותים אלכוהול או מעשנים כדי להדחיק דברים וטנתוס וכאלה כשבפועל שבעים אחוז שותים כדי להחזיק משהו ביד. במקרה הזה ממליצה או להחזיק וודקה (סעיף א) או למצוא תחביב שמערב את הידיים למשל לכייס או ביצים סיניות
זהו חמודות סופש נעים ואל תשתו בירה =)))
1. הספר "טראומה והחלמה"- ספר יפה על איך העולם הורס לנשים את החיים (אונס, גילוי עריות ואלימות במשפחה) ואיך הן מחלימות (עוד לא הגעתי אבל בטח דרך הרצאות טד ושירים של גלי עטרי). לצערי בגלל שזה ספר קשה מאז שהתחלתי אותו כל החלומות שלי נראים כמו סיפורים עם מוסר השכל שמעבירים בווטסאפ המשפחתי (משפחות ימניות): אני צריכה להרוג זאב ענק עם סכין אבל כשהוא גוסס מרחמת עליו ובוכה מלא ומטפלת בו ובסוף הוא מחלים והורג אותי וכו'
2. הספר "גופנפש"- ספר מאד מעניין שדפקתי כדי שירים לי כשעושה פילאטיס. עכשיו מצד אחד כתב את הספר מורה ליוגה מצד שני ידוע שהמילה ההודית "יוגה" פירושה בתרגום עממי "נוד של פילאטיס". כמו כן יש בו מלא איורי גוף מהאייטיז, תקופה שבה נשים היו למעשה אגן וגברים תמיד הרימו יד לתנועת "שלום", ככל הנראה כדי לאנוס או לגלות עריות או להיות אלימים במשפחה
3. שוקולד מריר עם אגוזים בשלושים שקל- כל כך טעים שצריך לאכול אותו רק ערומה ושזופה באמבטיה. בפועל אכלתי בקו 61 לרמת גן ואחר כך ניקיתי ידיים עם מגבון של ג'פניקה ששמרתי למקרה חירום
4. טונה ריו עם פלפל חריף ושום- הלוואי שיזרקו פצצת אטום כשאני יהיה באמפם ואז אני יתקע שם עם מליארד קופסאות שימורים של טונה ריו וזה מה שאני יאכל כל היום וכל הלילה. ואחרי איזה חודש חודשיים שרק ישבתי ואכלתי טונה בחושך אני יגיד "טוב נעשה סיבוב בסניף נראה מה עוד יש פה לנשנש". ואני ימצא את השחקן והזמר "מוקי" רועד ובוכה מתחת לקופות, משתגע מרוב בדידות, ואני יגיד לו "היי מוקי לא ידעתי שאתה פה מה אתה בוכה יאפס יתינוק" והוא יגיד "אההעעעה הייתי בטוח שאני היחיד שנשאר" ואני יגיד לו "חח מה פתאום מתוק שלי אני בווטסאפ עם כל החברות כולן רק בוזזות דברים ומשתזפות על אזבסט תרגע". והוא יגיד "מה זה כולן לא שרדו בנים?" ואני יגיד "וואי לא יודעת בוא נראה איזה בנים יש לי בטלפון בכלל". ואז אני יחפש ויגיד לו "טוב יש לי להציע לך 'אבא' ו'אפי אייפוד' שקניתי ממנו אייפוד ביד2 לפני שלוש שנים. מעוניין?". ואז תהיה שתיקה ומוקי ירגע וינגב את הדמעות ויגיד "אני יכול אולי חיבוק?" ואני יגיד לו "בטח ממי בטח" אבל כשנהיה בתוך החיבוק האווירה האפוקליפטית תשתלט עליי ואני יצמיד לו את החלק החד שפותחים מהקופסת שימורים לגרון ויגיד לו "חמוד מעכשיו אם אתה רוצה לחיות אתה שר לי ילד של אבא בלופים עד שבאים להוציא/לאכול אותנו. וכשימאס לי אתה תספר לי איך כתבת והלחנת כזה שיר יפה ומרגש. יאללה תתחיל". ומוקי שוב יכנס ללופ של בכי ויגיד "רגע רגע זה—" ואני יעשה פרצוף מפחיד ויגיד לו "זה הזמן שלך לפרוח ולגעת ולגעת בהכל לטרוף את העולם אל תפחד ליפול ילד שלי לך רק בדרך שלך?????" ואז הוא יגיד "אהה כן כן" ויתחיל לשיר. הסוף
5. מסכה לשיער גליס בשחור וכתום- גיליתי את עולם מסכות השיער שלשום אחרי שצבעתי תשיער לצבע האהוב עליי "שחור הלילה ההוא יקחהו אופל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבוא". אחר כך חפפתי עם מסכה שהפכה את השיער שלי לדבר הכי רך ונעים בעולם. המסכה של גליס נחמדה אבל לא משתווה לזאת שבאה עם הצבע שיער שככל הנראה שייכת לקטגוריית המוצרים המושלמים שבאים אך ורק כקינוח למוצרים אחרים. באותה קטגוריה: מלח של מקדונלדס, חיקוי ביסלי בטעם מיקרוגל ואבקת עוף שסבא שלי היה מביא בפורים במשלוח מנות מהבית כנסת
זהו מתוקות שבוע טוב תתנו ❤
1. הספר "טראומה והחלמה"- ספר יפה על איך העולם הורס לנשים את החיים (אונס, גילוי עריות ואלימות במשפחה) ואיך הן מחלימות (עוד לא הגעתי אבל בטח דרך הרצאות טד ושירים של גלי עטרי). לצערי בגלל שזה ספר קשה מאז שהתחלתי אותו כל החלומות שלי נראים כמו סיפורים עם מוסר השכל שמעבירים בווטסאפ המשפחתי (משפחות ימניות): אני צריכה להרוג זאב ענק עם סכין אבל כשהוא גוסס מרחמת עליו ובוכה מלא ומטפלת בו ובסוף הוא מחלים והורג אותי וכו'
2. הספר "גופנפש"- ספר מאד מעניין שדפקתי כדי שירים לי כשעושה פילאטיס. עכשיו מצד אחד כתב את הספר מורה ליוגה מצד שני ידוע שהמילה ההודית "יוגה" פירושה בתרגום עממי "נוד של פילאטיס". כמו כן יש בו מלא איורי גוף מהאייטיז, תקופה שבה נשים היו למעשה אגן וגברים תמיד הרימו יד לתנועת "שלום", ככל הנראה כדי לאנוס או לגלות עריות או להיות אלימים במשפחה
3. שוקולד מריר עם אגוזים בשלושים שקל- כל כך טעים שצריך לאכול אותו רק ערומה ושזופה באמבטיה. בפועל אכלתי בקו 61 לרמת גן ואחר כך ניקיתי ידיים עם מגבון של ג'פניקה ששמרתי למקרה חירום
4. טונה ריו עם פלפל חריף ושום- הלוואי שיזרקו פצצת אטום כשאני יהיה באמפם ואז אני יתקע שם עם מליארד קופסאות שימורים של טונה ריו וזה מה שאני יאכל כל היום וכל הלילה. ואחרי איזה חודש חודשיים שרק ישבתי ואכלתי טונה בחושך אני יגיד "טוב נעשה סיבוב בסניף נראה מה עוד יש פה לנשנש". ואני ימצא את השחקן והזמר "מוקי" רועד ובוכה מתחת לקופות, משתגע מרוב בדידות, ואני יגיד לו "היי מוקי לא ידעתי שאתה פה מה אתה בוכה יאפס יתינוק" והוא יגיד "אההעעעה הייתי בטוח שאני היחיד שנשאר" ואני יגיד לו "חח מה פתאום מתוק שלי אני בווטסאפ עם כל החברות כולן רק בוזזות דברים ומשתזפות על אזבסט תרגע". והוא יגיד "מה זה כולן לא שרדו בנים?" ואני יגיד "וואי לא יודעת בוא נראה איזה בנים יש לי בטלפון בכלל". ואז אני יחפש ויגיד לו "טוב יש לי להציע לך 'אבא' ו'אפי אייפוד' שקניתי ממנו אייפוד ביד2 לפני שלוש שנים. מעוניין?". ואז תהיה שתיקה ומוקי ירגע וינגב את הדמעות ויגיד "אני יכול אולי חיבוק?" ואני יגיד לו "בטח ממי בטח" אבל כשנהיה בתוך החיבוק האווירה האפוקליפטית תשתלט עליי ואני יצמיד לו את החלק החד שפותחים מהקופסת שימורים לגרון ויגיד לו "חמוד מעכשיו אם אתה רוצה לחיות אתה שר לי ילד של אבא בלופים עד שבאים להוציא/לאכול אותנו. וכשימאס לי אתה תספר לי איך כתבת והלחנת כזה שיר יפה ומרגש. יאללה תתחיל". ומוקי שוב יכנס ללופ של בכי ויגיד "רגע רגע זה—" ואני יעשה פרצוף מפחיד ויגיד לו "זה הזמן שלך לפרוח ולגעת ולגעת בהכל לטרוף את העולם אל תפחד ליפול ילד שלי לך רק בדרך שלך?????" ואז הוא יגיד "אהה כן כן" ויתחיל לשיר. הסוף
5. מסכה לשיער גליס בשחור וכתום- גיליתי את עולם מסכות השיער שלשום אחרי שצבעתי תשיער לצבע האהוב עליי "שחור הלילה ההוא יקחהו אופל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבוא". אחר כך חפפתי עם מסכה שהפכה את השיער שלי לדבר הכי רך ונעים בעולם. המסכה של גליס נחמדה אבל לא משתווה לזאת שבאה עם הצבע שיער שככל הנראה שייכת לקטגוריית המוצרים המושלמים שבאים אך ורק כקינוח למוצרים אחרים. באותה קטגוריה: מלח של מקדונלדס, חיקוי ביסלי בטעם מיקרוגל ואבקת עוף שסבא שלי היה מביא בפורים במשלוח מנות מהבית כנסת
זהו מתוקות שבוע טוב תתנו ❤